<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן צ"ח</h1>
<h2>דף כח.</h2>
על הבא לגור תחת שר אחד, וביקש מן הפרשי' לדבר עליו לשר לפטור אותו מן המס וכן עשו, ונתן לו חותמו להיות פטור לגמר' מכל עלולי וערעורי לכך וכך שנים, ואחר כך יתן לו, לבד משאר יהודי' כך וכך לשנה. ושאר היהודים הדרים לשם תובעים אותו, ואמר לו לאו כל כמינך ליחלק. הדין עמהם, אם מנהג המלכות כך הוא שהיהודי' הדרים בעיר נותני' לו מס ביחד, ולא כל אחד ואחד לבד, אינו רשאי ליחלק, ואע"פ שהשר פוטר אותו משאר יהודים, דאמ' דינ' דמלכותא דינ', דוקא כעוש' דינא דמלכותא, אבל מלכותא הבא לשנות חקיו ומשפטיו אין שומעין לו, ולא כל כמיני' מדאמ' פ"ג דנדרים [כ"ח ע"א], והאמ' שמואל דינא דמלכותא דינ', ומשני במוכס שאין לו קצבה, דכיון שעושה שלא במשפט, דיני' לאו דינא, ובעל כרחו צריך להיות שותף בכל מילי דמתא, למסים ולתמחוי ולקופה ולכסות ולקבורה ולפסי העיר לכל חד וחד בזימניה. והכי משמע פ' חזקת הבתים [ב"ב נ"ה ע"א], פרדכס מסייע מתא, וה"מ דאצילתי' מתא, אבל אנדיסקי סייעת' דשמייא, ופר"ח, וזהו לשו' אם נמצאו בני אדם שאינן בני המקום, ואמרו לשלטון שזה הפרדכס עני, ונתרצה השלטון וכתב לו אנדיסקי שהניח לו המס שעליו, אינו נותן לבני העיר כלום עכ"ל, אלמא אע"פ שהשר פטר אותו ומעולם לא נשתתף עמהם, טעמ' דהוא פרדכס שאינו נושא ונותן בעיר, הא לאו הכי חייב. וכן נמצא בפריצב"א, שסיים, אבל אנדיסקי כיון שהוא פרדכס, סייעתא דשמייא, ומשמע הא לאו פרדכס חייב. וראובן שבא לעיר ונושא ונותן במעט כסף שבידו, אבל יש לו זהב וכסף שאינו נושא ונותן בהם, ואינו חפץ ליתן מס ממה שאינו נושא ונותן. אם הכסף והזהב שלו הם, אע"פ שאינו נושא ונותן בו חייב ליתן ממנו מס, דכל היכא דאמור רבנן מחשבינן לפי ממון, לא פלוג בין נושא ונותן בו, להיכא שאינו נושא ונותן בו.
